מי תֶּקן? מה תֶּקן? למה תֶּקן?
מאת דניאל שניידר - מהנדס אזרחי MSc
כל מה שצריך לדעת לגבי: תקן, תקנה, חוקים, מפרט בין משרדי, תקנים רשמיים, תו-תקן, תו-תקן חובה.
ענף הבנייה סובל מכשלים רבים, וזה כתוצאה מאחת מהסיבות הבאות: תכנון לקוי, כשל בביצוע או שימוש בחומרים לא מתאימים לייעודם, עקב תחזוקה לקויה, שימוש במבנה באופן שלא מתאים לייעודו המקורי או עקב כשל ברשויות.
ניתן להוסיף לסיבות אלו אי מודעות לסטאטוס של התקן, חוסר ידע, היעדר בקרת איכות ו/או הבטחת איכות וחוסר בפיקוח צמוד.
תקן הוא כלי אדיר והכרחי לענף הבנייה. הוא נחשב לפעמים כמכשול לקצב העבודה או לעלותה, אבל הנזק מהיעדר תקן למוצר או למלאכה, גדול לעין שיעור.
במאמר הנוכחי, אני מגדיר מושגים/תהליכים מקובלים כמו תקן, תהליך אישור/תוקף של תקן, הרכב ועדות טכניות ומומחים, קבוצה של תקנים ישראלים בתחום הבנייה וסטאטוס של התקינה הישראלית.
בהמשך, נגדיר את ה"ספר הכחול", מעבדה מאושרת מול מעבדה מוסמכת מול מעבדה מוכרת, תו-תקן, תו-תקן חובה ועוד.
התקן הישראלי הוא מסמך המפרט דרישות טכניות החלות על מוצר, או על שירות, או על תהליך, כדי שיתאימו לייעודם. כן דן התקן בתכונות המוצר, השירות או התהליך. את הכנת התקנים מרכז אגף התקינה, המפעיל לשם כך מאות וועדות טכניות, בהן חברים אלפי נציגים מכל מגזרי המשק והחברה.
מהו תהליך הכנה ואישור תקן ישראלי?
ברצוני להדגיש שתקן נכנס לתוקף אך ורק כשהוא ממלא כל 3 תנאים הבאים:
אישור ועדה טכנית, אישור וחתימה של מנכ"ל המכון, ופרסום ברשומות על ידי משרד המשפטים.
האם כל אחד יכול להיות חבר בוועדה טכנית?
כן, אם הוא מייצג אחד מהמגזרים הבאים, על פי חוק התקנים.
חברים בוועדה טכנית:
שני אנשי סגל אקדמי בכיר במוסד להשכלה גבוהה
שני בעלי השכלה בתחומי ההנדסה, האדריכלות והטכנולוגיה
שני נציגי צרכנים
שני עובדים של רשות מרשויות המדינה
שני נציגים שתמנה התאחדות התעשיינים בישראל
שני נציגים שימנה איגוד לשכות המסחר
עד חמישה חברים נוספים: שני נציגי מעבדות ולא יותר משלושה נציגי גופים אחרים
להלן תרשים לתהליך הכנת תקן ישראלי עד כניסתו לתוקף
האם כל אחד יכול להיות חבר בוועדת מומחים?
כן, אבל זה בוודאי מותנה במומחיות של המועמד.
בשונה מוועדה טכנית, שם כל חבר מייצג מוסד או מגזר, בוועדת מומחים, כל אחד מייצג את עצמו על פי מומחיותו. חשוב כאן לשמור על איזון בוועדה וזה בעצם התפקיד של הוועדה הטכנית להרכיב וועדת מומחים מקצועית ומאוזנת. מספר חברים: כ-5.
האם חובה לאמץ תקן זר כאשר הוא קיים?
לפי חוק התקנים, בקביעת תקן, יאמץ המכון: תקינה בין לאומית או: תקינה אשר נהוגה בקרב המדינות המפותחות עם שווקים משמעותיים.
או: מסמכים בין לאומיים אחרים הדומים במהותם לתקינה בין לאומית הנהוגים בקרב מדינות מפותחות עם שווקים משמעותיים.
בקביעת תקן כאמור, יובא בחשבון אופי הסחר בין ישראל למדינות העולם.
כדאי להוסיף, שבהעדר תקן זר או בהמצאות תקן זר שאינו מתאים לתנאים בארץ (כגון תנאי מזג אויר), ניתן להכין תקן מקורי ישראלי באישור ועדה מרכזית, וועדה טכנית ומשרד ממונה על התקינה.
איך בכלל נראית קבוצת התקנים הישראלים?
(חלוקה זאת היא לפי דעתו האישית של כותב המאמר, דני שניידר)
התקן הישראלי הראשון
תקן לצמנט, שהוכן בשנת 1947, עוד לפני קום המדינה!!! ובהמשך התקן לצמנט שבתוקף משנת 2015
תקן 1 לצמנט – 2015
צמנט – צמנט רגיל
אדר התשנ"ה – פברואר 2015
CEMENT – Common cements
SI – 1
Febuary 2015
ICS CODE 91.100.10
דוגמא של "תקן אב" לבטון
שהינו אימוץ כמעט מלא של תקן אירופאי ומפנה לסדרה של תקנים זרים וישראלים.
האם התקן ישראלי מחייב?
כמעט כל התקנים הישראלים בתחום הבניין מחייבים, כל אחד על פי אחד מהחוקים הרלוונטיים הבאים.
- תקן מחייב על פי חוק מכר דירות מחייב את הקבלן: "על הקבלנים להשתמש במוצרים ולבצע מלאכות (ביצוע) על פי התקנים הישראלים אם יש כאלה". לשים לב שהעדר תקן ישראלי לא אומר שחל איסור להשתמש במוצר או לבצע אותה מלאכה. זה דורש מהקבלן לבנות תכנית מסודרת על איכות ובטיחות.
- תקן מחייב על פי חוק תכנון והבנייה. לרוב מדובר על תקני "תכן" כמו בידוד תרמי, בטיחות אש, בידוד אקוסטי, חוקת הבטון וחוקת הפלדה וכו'.
- "תקן רשמי", הינו תקן שהוכרז כמחייב על ידי הממונה על התקינה שבמשרד הכלכלה.
תקנים רשמיים
כ- 640 תקנים רשמיים
- הכרזה על ידי שר הכלכלה והתעשייה.
- העילות להכרזת רשמיות: בטיחות, בריאות, הגנת הסביבה.
- סעיף 9 (א) לחוק התקנים: "לא ייצר אדם מצרך, שמפרט שלו נקבע כתקן רשמי, ולא ימכרנו, ולא ייבאו, ולא… אלא אם התאימו המצרך או תהליך העבודה לדרישות התקן הרשמי".
חוק ההסדרים (2020) החדש עלול לבטל חלק מהתקנים הרשמיים או לשנות את הקבוצה לה התקנים שייכים.
קבוצה 1 – תקן חובה, בדיקת חובה לכל משלוח.
קבוצה 2 – תקן חובה, בדיקת אב-טיפוס ותצהירים של היבואן.
קבוצה 3 – תקן חובה, אין חובה בכלל בבדיקות, תצהירים בלבד.
הערה: בכתבה שהתפרסמה בעיתון מעריב באוגוסט 2024 , לפי שר הכלכלה ניר ברקת נאמר כי:
"…מה שנמכר באירופה, אין לא למכור אותו בישראל.
כל יבואן שיביא מוצר מאירופה רשאי להכניס את המוצרים לישראל… לא צריך יותר את בדיקת מכון התקנים."
הרפורמה צפויה להיכנס לתוקף ב 1.1.2025
יש לבדוק מה קורה עם מוצרים מיובאים שלא מאירופה, כמו סין, והאם יש התייחסות מיוחדת למוצרי בניה.
ניתן להוסיף שכל תקן אחר, ישראלי או זר, ואפילו מפרט, הופך למחייב אם הוא חלק מהחוזה בין היזם לקבלן.
מהם הקריטריונים להכרזת תקן כ"תקן רשמי"?
8. (א)
השר רשאי, לאחר התייעצות עם נציגי היצרנים להכריז בהכרזה שפורסמה ברשומות על תקן מסוים, כולו או חלקו, כעל תקן ישראלי רשמי (להלן תקן רשמי). אם נוכח כי הדבר דרוש להשגת אחת המטרות האלה:
(1) שמירה על בריאות הציבור;
(2) שמירה על בטיחות הציבור;
(3) הגנה על איכות הסביבה;
(4) הספקת מידע כאשר לא מידע או מנגנון חלופי העשוי להקנות הגנה לצרכן; תקן שיוכרז לפי פסיקה זו, לרבות הוראה בו, יהיה תקן להספקת מידע בלבד;
(5) הבטחת תאימות או חלופיות של מוצרים;
(6) מניעת נזק כלכלי משמעותי העלול להיגרם לצרכן כתוצאה משימוש ממערכות, בחומרים או ממוצרים המשמשים בבניה (להלן – חומרי בניה), הגלויים לעין וכן מניעת נזק כלכלי העלול להגרם לצרכן כתוצאה משימוש בחומרי בניה שאינם גלויים לעין.
(אא)
תקן שיש במיפרטו תיאור כינויו או אריזתו של מצרך והוכרז כתקן רשמי, רואים את התקן הרשמי כאילו מיפרטו אינו כולל תיאורים אלה, אלא אם הודיע שר המסחר והתעשיה בהכרזה שהתקן הרשמי הוכרז לשם הגנת הצרכן.
מהו הספר הכחול (מפרט בין משרדי)?
מדובר על 46 פרקים, לפי תחום, שעוסקים בדרכי המדידה ותכולת המחירים. לדוגמא:
פרק 00 פרק מוקדמות – דצמבר 2009
פרק 05 פרק לעבודות איטום – דצמבר 2019
פרק 97 בטיחות בעבודות בנייה – יוני 2022
האם למפרט בין משרדי יש אותו סטאטוס של תקן?
העבודה לפי הספר הכחול היא חובה לכל עבודה במסגרת משרדי ממשלה או כאשר הוא מוזכר בחוזה בין היזם לקבלן.
כללי – המפרט הכללי לעבודות בנייה (הידוע גם בכינוי "הספר הכחול") בהוצאת הוועדה הבין משרדית לסטנדרטיזציה של מסמכי החוזה לבנייה, נועד להיות חלק ממסמכי המכרז והחוזה לבנייה של משרדי הממשלה.
מטרת המפרט – יצירת והגדרת אופני מדידה אחידים, על מנת להכין כתב כמויות ואומדן כהכנה למכרז.
דוגמה לשער פרק מתוך "הספר הכחול"
תהליך הענקת תו תקן:
מהו תו-תקן?
תו תקן, המסומן על המוצר, מהווה אישור מטעם היצרן לכך, שאותו המוצר מתאים לדרישות התקנים הישראלים החלים עליו. היצרן רשאי לסמן את המוצר בתו תקן, רק אם קיבל היתר לכך ממכון התקנים.
ההיתר ניתן לאחר שהמכון השתכנע שהמוצר מתאים לדרישות התקנים וכי קיימים בידי היצרן אמצעי יצור מתאימים, מתקני בחינה ושיטות בקרה נאותים המאפשרים לו להבטיח את שמירת איכות המוצר בעקביות ולאורך זמן. מכון התקנים מצידו, מקיים בקרה שוטפת על מערכת האיכות של היצרן ותהליכי הייצור ומבצע בדיקות על המוצר הסופי, על מנת לוודא שנשמרת התאמתו לתקן. ראו תרשים בהמשך.
חשוב לציין שתו-תקן נותנים למוצר, ו-ISO 9000 מתייחס למערכת הבטחת איכות של המפעל.
האם יתכן מפעל עם תו-תקן רק על חלק מהמוצרים?
בהחלט כן.
האם יתכן שלמפעל עם מערכת ISO 9000 ישנם מוצרים ללא תו-תקן?
בהחלט כן.
האם יתכן שיהיו לאותו מפעל מוצרים לא מתאימים לתקן?
בהחלט לא.
האם ניתן להעניק תו-תקן ישראלי גם למוצרים המיוצרים בחו"ל? בהחלט כן. לדוגמא, מוצר "צמנט":
לצמנטים מיוצרים במפעלים בארץ יש תו-תקן.
ובמספר רב של צמנטים מיוצרים במפעלים בחו"ל (קפריסין, תורכיה ועוד). המשמעות היא שהמפעלים בחו"ל נמצאים תחת פיקוח של מכון התקנים הישראלי והמעקב אחרי האיכות נעשה באותה דרך של המפעלים בארץ.
האם תו-תקן מחייב?
תו-תקן לרוב אינו מחייב. למרות זאת, השוק יכול לדרוש תו-תקן ולכן הוא הופך לחובה בפרויקטים מסוימים. דוגמאות לכך הוא תקן 27 לצינורות בטון, לפי דרישת הלקוחות, לרוב משרדים ממשלתיים או רשויות.
יש חובת תו תקן למעליות, מערכות סולריות.
חובת תו תקן (כ- 60 תקנים):
הטלת החובה על ידי שר הכלכלה והתעשייה
סעיף 2 (א) לצו התקנים: "לא ירכיב אדם, לא ייצר, … ולא ימכור מצרך … שהמפרט שלו נקבע כתקן רשמי אלא אם ניתן לו היתר מן המכון לסמנו בתו-תקן…"
מה ההבדל בין מעבדה "מוסמכת" למעבדה "מאושרת" או"מוכרת"?
לא כל מעבדה יכולה לבצע בדיקה ולתת תעודה של התאמה לתקן. לבדיקות שלא במסגרת הייבוא, חובה לבדוק במעבדה מאושרת. במסגרת בדיקת ייבוא, המעבדה חייבת להיות מוסמכת, מאושרת ומוכרת.
נכון להיום ישנן שלוש דרגות שונות של מעבדות:
"מעבדה מוסמכת" – על ידי הרשות להסמכת מעבדות או על ידי גוף מוכר ב ILAC כמו למשל הגוף האמריקאי A2LA
"מעבדה מאושרת" – או מכון התקנים על פי חוק או מעבדה פרטית מוסמכת שמקבלת את הסטטוס של מאושרת על ידי הממונה על התקינה.
"מעבדה מוכרת" – מעבדה מאושרת שקיבלה אישור לבצע בדיקות ייבוא.
האם חובה לדווח לרשויות על בדיקות לא מתאימות במסגרת טופס 4?
תלוי מה נכתב בתקנות התכנון והבנייה. למשל:
בבדיקת בטון (חוזק) לפי תקן 118, כתוב: "נקבע בממצאי מעבדה מאושרת כי חומר אינו בהתאם לתקן, תודיע המעבדה המאושרת לוועדה המקומית על הדבר לאלתר".
או דוגמה אחרת:
חומרים ומוצרים של מתקני תברואה ואופן התקנתם, יבדקו על ידי המעבדה המאושרת לפי התקן 1205: "נקבע בממצאי מעבדה מאושרת כי חומרים או מוצרים של מתקני תברואה, או אופן התקנתם, אינם בהתאם (בין היתר) לתקן 1205, תמסור המעבדה המאושרת הודעה על כך לוועדה המקומית בתוך שבעה ימים".
