ליקויים בחיפויים – הסיבות והפתרונות

הסיבות והפתרונות לטיפול בליקויים בחיפויים

לאחרונה אנו נתקלים בליקויים בחיפוי חדרים רטובים באריחי קרמיקה סופגים המתאפיינים בסדיקה על פני האריח וניתוקו מהתשתית. למה זה קורה?

מאת: אריק מגל, סמנכ"ל השיווק של מיסטר פיקס

הסיבה לכך היא ספיגה מוגברת של האריח, גודלו הפיזי ומריחת דבק בעובי גדול מעל הנדרש באופן לא מבוקר. האריח סופג את הנוזלים מהדבק וכתוצאה מכך הדבק מתכווץ וגורם לכשל.
נמצא קשר ישיר בין ספיגות האריח וקשיחות האריח המוביל לכשל : האריח מקבל עיוות, מיד מופיעים סדקים על כל שטח הגלזורה שעל פני האריח ולעיתים אף מנתק את האריח מהתשתית. תשתית חלשה שאינה תואמת את החוזקים הנדרשים לחיפויים של אלמנטים קשיחים תורמים אף הם לכשלים. טיח שלא עבר אשפרה כנדרש, בלוק גבס שלא טופל באמצעות פריימר תואם, איטום קירות לפני ביצוע הדבקה שבוצע בחובבנות ויושם באופן לא מקצועי.

אז למה האריח נסדק?

אריח סופג

  1. כשל: אריח קרמיקה סופג במיוחד מוגדר בתקן BIII אריח שמידת ספיגותו גדולה מ-10%. במקרים בהם נוצרו כשלי הדבקה נמצא כי מידת הספיגות של האריח הייתה גבוהה 17%- 13% ויותר. במידה ומיישמים אריחי פורצלן מידת ספיגותן נמוכה מאוד כ- 3% בהם לא נצפו כשלי הדבקה.
    פתרון: במצב זה תקן ישראלי 1555 חלק 2 מגדיר כי אריח שמידת ספיגותו גדול מ-10% יודבק באמצעות דבק בלתי מתכווץ, עובי ההדבקה לא יהיה גדול מ-7 מ"מ . כרמית מיסטר פיקס מציעה דבק גמיש בלתי מתכווץ C2T- S1 דבק פיקס 132 ו/או דבק סופר קל NO.1 שפותח במיוחד להדבקת אריחים סופגים במיוחד. קיימת המלצה על ידי בעלי מקצוע כי במידה ונמצא שהאריח סופג מומלץ לטבול אותו במים לפני הדבקתו אל הקיר. ברוב המקרים המלצה זו אינה יעילה ואף חורגת מהמלצת היבואן, ברוב המקרים יפתור את בעיית הספיגות אך ייצור בעיה חדשה בגוון האריח והופעת כתמים בגוון אפרפר בפני האריח.
  2. כשל: היישום אינו תואם את דרישות התקן – ההדבקה מבוצעת בשיטה של "יבש על רטוב".
    פתרון: התקן מגדיר שהדבקה נכונה תבוצע בשיטה של "רטוב על רטוב" תוך כדי טלטול האריח מעלה מטה עד הגעת האריח למקומו. מריחת דבק בשיטה של "רטוב על רטוב" וטלטול האריח יוצרת מצב של וואקום וגורמת לכך שכל שטח האריח מכוסה בדבק. בנוסף התקן מגדיר כי בין אריח לאריח יבצעו מיישקים שימולאו ברובה 117, שימנעו מעבר מים והרפיית מאמצים החלים על מערכת החיפוי. גודל המיישק לא יקטן מ-3 מ"מ ו/או נתון לשיקול דרישות מתכנן.
  3. כשל: במקרה בו האריח סופג מעל 10%, עובי ההדבקה לא יהיה גדול מ-7 מ"מ. הסיבה לעובי דבק גדול מדרישות התקן נובע בעיקר ומאחר שלא בוצע טיח מיישר כתשתית, הדבק הוא זה שמשמש ליישור הקיר במקום הטיח.
    פתרון: יש לבצע מערכת טיח 720+710 בעובי עד 50 מ"מ מה שימנע עובי דבק גדול מ 7 מ"מ במידה ומדובר באריחים סופגים במיוחד. לחילופין ניתן ליישם דבק בעובי עד 10 מ"מ כאשר מדובר באריחים שמידת ספיגותם קטן מ-10%. בכל מקרה ידוע כי עובי דבק גדול מ 10 מ"מ אינו תקני ועלול לגרום לכשלים כגון: ניתוק האריח מהתשתית.
  4. כשל: הדבקה על בלוקי גבס בעובי דבק 7-10 מ"מ ללא פריימר מהווה כשל רוחבי המתאפיין בניתוק האריח מבלוק הגבס.
    פתרונות:
    בחדרים רטובים בהם בלוקי הגבס משמשים כתשתית לחיפויים קשיחים יש לשים דגש על הדברים הבאים:
    א. יש לבנות קיר מבלוק ירוק דוחה מים.
    ב. הבנייה תבוצע באמצעות חומר מליטה דוחה מים.
    ג. את הבלוק יש לבנות על גבי חגורת בטון.
    ד. חלה חובת מריחת פריימר 121 (גוון ורוד) ברולר כחצי שעה עד 12 שעות לפני ביצוע ההדבקה
    באמצעות דבק צמנטי מסוג דבק פיקס 132 C2TE-S1 בלתי מתכווץ או בדבק אקרילי 140 או דבק סופר קל 1.NO.
  5. כשל: בלוקי גבס מתאפיינים כקיר מדוייק ללא סטיות במישוריות. סטייה במישוריות הקיר תביא לעיבוי גדול מהנדרש של הדבק כחלק ממערכת ההדבקה. בנוסף, הרולקה לאיטום הרצפה עשויה גס ולא מדויק ותגדיל בהתאמה את עובי הדבק. 
    פתרון:
    לא לבנות את הבלוק ישירות על הרצפה, יש לבנות את השורה הראשונה של הבלוק על גבי חגורת בטון או על בלוק בטון צר 7 ס"מ.
  6. כשל: יישום איטום צמנטי גמיש לאיטום הקיר לפני ביצוע החיפוי מהווה אפשרות לכשל מאחר וחוזק ההידבקות של האיטום אל בלוק הגבס נמוך באופן יחסי לכלל מערכת ההדבקה, אריח סופג במיוחד המודבק על גבי איטום בעובי גדול מעל הנדרש עלול להינתק מהקיר כתוצאה ממערכת איטום עם אחיזה מוחלשת.
    פתרון: להימנע משימוש באיטום צמנטי על רקע זה המיועד להדבקה.
  7. כשל: ערבוב בין סוגי טיח על בסיס צמנט וגבס ו/או לחילופין ערבוב של חומרי מליטה צמנטיים עם חומרי מליטה מגבס. טיח צמנטי משמש ליישור ומהווה תשתית מתאימה לחיפוי אריחים כאשר היא מיושמת על מגוון רחב של קירות עשויים בטון, בלוקי איטונג, בלוקי בטון. יש להיזהר לא לעגן מיאקים ו/או סרגלי יישור באמצעות גבס /טיח גבס ומעליו ליישם טיח צמנטי, מצב זה יוצר מינרל חדש שנקרא אנטרגיט וגורם לניפוח המערכות.
    פתרונות: אין להשתמש בגבס או בטיח גבס כחומר לתיקונים או ליישור והחלקה בחדרים רטובים. כאשר משתמשים בטיח צמנטי המיועד כטיח לחדרים רטובים יש לעגן את הסרגלים ו/או המיאקים באמצעות טיח חוץ 710 / הרבצה צמנטית 720 או באמצעות חומרי מליטה בלתי מתכווצים ומהירי ייבוש כדוגמת מלט מהיר 610/620. את התקרה ניתן להחליק באמצעות שפכטל רב עובי (עד 8 מ"מ בשכבה אחת) שפכטל חוץ/פנים 634 

טיפים נוספים

כאשר אנו נדרשים ליישר קירות בלוקי גבס עמידי מים לפני חיפוי אריחים עדיף לעגן לוחות גבס עמידי מים אל בלוקי הגבס, שימוש בלוחות גבס בהדבקה ובעיגונם אל בלוקי הגבס מקטין את הסטייה באופן ניכר עד הגעה למישוריות רצוייה. עדיף על עיבוי הסטייה באמצעות דבקים הנוגדים את הדרישות לחיפוי כשמדובר בעובי גדול מ- 10 מ"מ.

בתיקונים על לוחות ובלוקי גבס עדיף תמיד להשתמש בחומר עמיד מים ולא בחומרי מליטה אחרים.
כאשר קיימים מגוון סוגי קירות בחדר רטוב אחד (קיר בטון, איטונג,לוח גבס, בלוקי גבס) כולם יחד ולחוד תמיד כדאי ומומלץ להתחיל בחיפוי האריחים על גבי אותם קירות שמאופיינים בדיוק רב (לוח גבס, בלוק גבס) עובי ההדבקה במקרים אלה לא צריך להיות גדול מ 7 מ"מ. את הסטייה שתיוותר ליצירת דיאגונאל יש להשאיר לסוף ולבצע על אותם תשתיות מסוג קיר בטון ,איטונג בלוק בטון על ידי יישום של טיח צמנטי 720+710 לסגירת הסטייה בעובי של עד 50 מ"מ.
מעל סיום החיפוי ומעל לדלת חדר רטוב יש לבצע מילוי באמצעות טיח ו/או שפכטל צמנטי בלבד.

מומלץ לפנות לחברת כרמית מיסטר פיקס לפני ביצוע העבודה לקבלת פתרונות וייעוץ פרטני.

סגירת תפריט