אפשר להימנע מזה עם קצת תשומת לב
מאת דניאל שניידר - מהנדס אזרחי MSc
הבנייה הישראלית מתאפיינת לרוב כבנייה לא מדויקת. טיח עם גלים, ריצוף בשיפוע לא נכון, חוסר מישוריות בקירות ובריצוף, קירות לא אנכיים, ריצוף לא מפולס. הבעיה כאן לא אסתטית בלבד.
הבעיה יכולה להיות גם בטיחותית כמו הפרש גובה גדול מידי בין אריחים סמוכים בריצוף.
מדובר לרוב על תשתית לא מתאימה לחיפויים קשיחים של אריחי קרמיקה, אבן טבעית בקירות, ואריחי פורצלן/ קרמיקה, טראצו, אבן טבעית בריצוף. יש לזכור שכל מלאכת גמר מתחילה מהתשתית כמו: טיח, מדה וכו’.
הסיבות לליקויים הן כלהלן:
בהמשך ניתן לראות טבלאות עם הדרישות למספר תכונות: מישוריות, אנכיות, אופקיות והפרש גובה בין אריחים סמוכים הנקרא LIPPING .
פני הרצפה יהיו אופקיים או משופעים ויתאימו למפלס ולשיפוע שבתכנון.
בשטחים שאינם מקורים או בשטחים החשופים לגשם, השיפוע של פני הרצפה המוגמרים יהיה 1% לפחות, כלפי פתחי הניקוז.
הסטיות המקסימליות המותרות מהתכנון יהיו כמפורט להלן:
הפרש הגובה המקסימלי המותר בין אריחי פסיפס סמוכים כמפורט בתקן הישראלי ת”י 1353 , יהיה 0.6 מ”מ .
הפרש הגובה המקסימלי המותר בין אריחי קרמיקה סמוכים יהיה כמפורט בטבלה 0.1 שלהלן:
מד הפרש גובה בין אריחים סמוכים (LIPPING)
בתקווה שהמידע הזה יעזור לקבלנים לדייק יותר בעבודות הבנייה.
בברכה,
דני שניידר
צוות מיסטר פיקס